מוזר מאוד שאנשים חיים בזוגיות, מטפחים את הזוגיות שלהם
בעוד בשפה המדוברת אין שם לזוגיות הזו.
שם המשפחה, או שמות חיבה פרטיים ואינטימיים לא נותנים מענה.
מאידך, יש צורך אמיתי בשם לזוגיות.
לדוגמא, כשאני רוצה לומר משהו לילדים שמקובל עלי ועל אשתי אני חותם: אבאמא.
כדאי להוסיף מילה לשפה העברית שתבטא את הזוגיות הזו. וצריך גם: אמאבא.
כך, אפשר בשפה טבעית לבטא באופן טבעי רצון של שני בני זוג שהם גם הורים לילדים משותפים.
מתן שם לזוגיות כל כך מובחנת ממחיש ומעביר מסר ברור מחד וגם מונע עיוות מאידך.
כי אם החלטנו יחד אזי חתימה רק בשם אחד ההורים, מטעה.
וכמה טוב שאם אנחנו פרודים וחיים בזוגיות חדשה, עבור הילדים הפרודים
הזוגיות המקורית של אמאבא או אבאמא נשמרת.
וזהו שם רק לזוגיות הורית.
ואפשר עוד,
מה עם שם טבעי לזוגיות שאיננה בין הורים לילדים?
כאן טבעי לי לחשוב על שילוב השמות (והיו השמות לבשר אחד… סימביוטי משהו…)
הצירוף אור+אורית, דן+אילנית תמיד טוב כביטוי לשניים.
הזוגיות היא שילוב של השמות שלפעמים מצליח ולפעמים פחות
כשאני פונה לחברים בשם שנינו, אני חותם "חמולה" שזה הצירוף של חיה + מולה.
ויש מקרים שהשמות מתחברים יותר טוב, ובדרך כלל פחות טוב…
דור ודורית = דורדורית, דורון ודורית = דורונית
אין חוק, למרות שאני מחפש בנרות חוק שכזה.
חנה ופיל = חנפיל, יונה ויוסף = יונסף או יונסי.
יאיר ונגה = נוגיר
אומר וניצן = ניצומר
וכמובן שאלה שמות שנגזרים מתוך השמות הפרטיים – אפשר להמציא ולתת כל שם שתבחרו.
לא ברור לי כלל – למה אין כאלה????
בחרתי אותך
ואת בחרת אותי
בחרנו טבעות
בחרת גם שם משפחה
הולדנו ילדים
ובחרנו להם שמות
ובכל הזמן הזה
בחרנו בזוגיות נטולת שם
עבור הילדים אנחנו אמאבא וגם אבאמא
ועבור החברים אנחנו חמולה.