ויכולו השמים ביום השישי
הוא יום הנישואין, בעשרים ושישי
שני עשורים עברנו
וכבר ברור איך יהיה השלישי
בראשון רבנו והתפרצנו,
נילחמנו והקזנו את דמינו
ובשני התכנסנו,
עייפים,
מחשבים את צעדינו
אני מתגעגע למלחמותינו,
הן ביטאו אמונה בשינוי
לאחריהן היו שתיקות רבות
מבטאות שינוי באמונה
אני תוהה,
לשוננו
שעשתה אהבה
עושה מלחמות
עושה שתיקות
ומה תעשה עוד?
הנה לשוננו עושה השלמות
עם מה שלא ניתן לשנות
והשלמות
את אותי
ואני אותך
ובא השלום